• Spain 16 France Israel america
חיפוש מתקדם
אפשרויות חיפוש נוספות
נמצאו 0 results. להציג תוצאות?
חיפוש מתקדם

₪ 0 עד ₪ 50,000,000

אפשרויות חיפוש נוספות
we found 0 תוצאות
x
x

Your search results

האוצר מקדם מהלך: כבר לא תוכלו לתבוע פיצויים בגין ירידת ערך הנכס שברשותכם

פורסם על ידי ranit on ינואר 12, 2017
| 0

רנית נחום-הלוי

 

קבינט הדיור הורה לתקן את חוק התכנון והבניה ולקדם תיקון לפיו בעלי דירות בבניינים שתוכננו לפני יותר מעשור לא יוכלו לתבוע פיצויים בגין ירידת ערך הנכס, המתרחשת עקב תוכנית בניה פוגעת. התיקון הוא חלק מרפורמה דרמטית אותה מנסים לקדם בשלטון המקומי ובמשרד המשפטים .

 

כיום, בעל נכס יכול להגיש תביעה לפיצוי על ירידת ערך, במקרה ואושרה תוכנית בניה הפוגעת במקרקעין שברשותו.  למשל, במקרה בו המבנה החדש הסתיר נוף או יצר מפגע אחר.  בתיקון לחוק מבקשים להגביל זכות זו לתקופה של 8-10 שנים.

 

בישראל מגדירים שני סוגי פגיעה. פגיעה ישירה אשר נובעת מאישור תוכנית שהביאה להפחתת אחוזי הבניה בנכס מסוים או ששינתה יעוד של קרקע משטח מגורים לציבורי. פגיעה נוספת המוגדרת בחוק היא פגיעה עקיפה – על רקע הסתרת הנוף או השמש בשל בניין שנבנה בסמוך.

 

מי שזכאי לפיצויים על פי חוק התכנון והבניה הוא אך ורק מי שמחזיק בזכויות באותה קרקע או בעל מקרקעין גובל (עם גבול משותף). הסיבה שתביעת הפיצויים מוגבלת רק במקרה של פגיעה שגורמת לירידת ערך רק באותה הקרקע או קרקע גובלת היא על מנת לא ליצור "הקפאה תכנונית", ובכך להסיר את החשש של יזמים ושל הוועדה המקומית לתכנון ובניה שעלולים לעמוד בפני תביעות משפטיות רבות.

 

לדוגמה בניין רב קומות שהוקם מול בניין של בעל דירה בקרקע מסוימת והבניין רב הקומות מסתיר לו את הנוף לים –  הרי שנגרמה כאן ירידת ערך משמעותית אך אם הקרקע היא לא קרקע גובלת לא ניתן לתבוע פיצויים בגין ירידת הערך של אותה קרקע.

 

מדובר במגמה שהחלה לפני כחמש שנים אשר צמצמה את זכות התביעה בגין תוכנית פוגעת. בשנים האחרונות הגדירה המדינה את הזכות  לתבוע וקבעה כי זכות זו עומדת רק למי שמקרקעין שבבעלותו גובל לתוכנית הפוגעת, או הוא בעל זכות במקרקעין שבה מקודמת תוכנית. כך הדירה הממשלה בעלי מקרקעין רבים שבוטלה להם זכות התביעה.

 

המדינה הסתמכה בשעתו על מחקר שניסחה פרופ' רחל אלתרמן, ראש המעבדה למחקר השוואתי בתכנון, משפט ומקרקעין בטכניון וחוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן.  המחקר שימש מסד עיוני לשינוי המוצע בחוק. מהמחקר עולה כי זכות הפיצוי בישראל התרחבה מאוד במשך השנים והיום היא קיצונית בהיקפה, ואף יצאה "מחוץ לטווח" בהשוואה למדינות אחרות.

 

המחקר משווה את הדין הישראלי עם הדין במדיניות אחרות בעלות מסורת דמוקרטית איתנה. ההשוואה הינה פרי מחקר בן 5 שנים, המקיף 13 מדינות החברות ב-OECD (כולל ישראל). מדובר במדגם הכולל כ-40% ממדינות ה-OECD. ניתוח הממצאים תומך בהשערה, כי ההסדר הישראלי הינו חריג בנוף העולמי, וכך גם היקף התביעות לפיצויים.

 

המדינות שנחקרו מציגות דרגות שונות ומגוונות של פיצוי. בקצה אחד של הספקטרום מצויות מדינות המונעות פיצוי באופן כמעט גורף. בתווך מצויות מדינות המעניקות פיצוי מסוים בנסיבות ובמידות לא ברורות מבחינת הדין. בקצה השני של הספקטרום מצויות מדינות שמעניקות זכויות רחבות לפיצויים, גם כאשר רמת הפגיעה אינה גדולה. הקיצונית מבין מדינות אלה היא ישראל. שלוש הקבוצות של המדינות הן:

 

זכות צרה – קנדה, בריטניה, אוסטרליה, צרפת ויוון.

זכות עמומה – פינלנד, אוסטריה וארצות הברית (לרבות המקרה המיוחד של מדינת אורגון).

זכות רחבה – פולין, גרמניה, שוודיה, הולנד וישראל.

 

חמש המדינות במקבץ זה (קנדה, אוסטרליה, בריטניה, צרפת ויוון) מעניקות פיצוי מינימלי בגין פגיעות רבתי, ואולם ניתן לאתר הבדלים בין המדינות בתוך המקבץ. שתיים ממדינות חבר העמים הבריטי – קנדה ואוסטרליה – מתחרות ביניהן על התואר "המדינה המגבילה ביותר" מבחינת זכות הפיצוי על פגיעות דרסטיות במקרקעין. לעומתן, בריטניה מציגה מודל מגביל פחות לפיצוי. צרפת ויוון נחשבות, גם הן, כמדינות מגבילות, אך בד בבד במקרים מיוחדים הקבועים בחוק, יש זכות לפיצוי.

 

השאר תגובה

כתובת האי מייל שלך לא תפורסם